יש לי מטופלת שאני פוגשת אותה לפרקים, היגיע אלי לפני שנים עם תלונה של רעידות בידיים, האמת היא שגם לי לא היו
מעולם ידי מנתח (יציבות לחלוטין) ואני מודעת לכך שבמצבי לחץ הרעידות הללו מתגברות, אבל נחזור למטופלת היא היגיע עם קביעה מראש נכון שיש לי פרקינסון?
בדקתי בכל דרך אפשרית והתשובה הייתה חד משמעית לא
היות ואני מכירה אותה היטב ואני יודעת שהיא חייה בתחושת קיפוח מגיל מאד צעיר , עברה טראומה לא פשוטה עם אחד מילדיה והמערכת הרגשית נפשית לא מאד יציבה וחזקה ולכן הצעתי שנטפל בכל אותם גורמים . התחלנו טיפול ולאחר זמן קצר היא הפסיקה להגיע. היות ואנחנו ממשיכות להיות בקשר טלפוני מידי פעם היא בכל פעם מספרת לי על פגישה אצל פרופ X ועל פגישה אצל פרופ Y בחלקם הגדול לזכותם יאמר שאמרו לה שזה לא פרקינסון, והיו כאלה שנתנו לה תרופות אנטי דיכאוניות. האישה רצה לנסות כל דבר שמישהו מוסמך לא מוסמך מציע לה ולפעמים טיפולים שמחמירים את מצבה. היום מצבה ממש לא טוב היא" מסוממת" מתרופות בכל זאת הסימפטומים לא נעלמו. פגשתי מטופלים כאלה לאורך עבודתי, ומצאתי שהדבר המקשר ביניהם היא אי לקיחת אחריות על מצבם וחיפוש בלתי פוסק למשהו או מישהו אחר חיצוני שייתן להם את "התרופה" הנכונה והכל יעלם. עם המטופלת הזו לא הצלחתי אבל היו רבים אחרים שבעזרת טיפולי אייפק יחסית קצרים (אני לא מאמינה בטיפולים ארוכי תווך ) שזו אחת הגדולות של השיטה להגיע את מקורות הבעיה ולנקות אותם, אני עם ידיעת הכלים והמטופל עם שיתוף הפעולה שלו הצלחנו לשפר לאין ארוך את מצבם.
מצאתי שגם המטופלים הסקפטיים ביתר כשאני בודק בעזרת משוב שרירי והכלים של אייפק ושואלת אותם לגבי ממצא כזה או אחר, והם מסתכלים עלי ושואלים איך ידעת? באותו רגע אני יודעת שמרגע זה הם יסמכו עלי ישתפו פעולה ותהיה בסופו של דבר הטבה במצבם.ולמרות ההצלחות הרבות אני יודעת שלא לכל דבר יש לנו תשובות אמתיות והיושר הפנימי שלי ואתיקה של מטפלת טובה ככל שאהיה היא לומר במקרים כאלה למטופל שאני לא יכולה לעזור לו ולהפנות לרפואה המערבית או לשיטות טיפול אח
יותר
רות שיהיו יעילות עבורו